ברגע שאתה אומר הכל יהיה בסדר
אתה רק מזכיר לעצמך שיש משהו שהוא לא בסדר.
תזניח את הביטוי המפגר הזה.
אני רואה בבעיות הקטנות של החיים המטרד הכי גדול
הם כמו בעיות תרשים בפסיכומטרי, קטנות פשוטות אבל מורכבות לפיצוח.
יש לי משוואה מאוד מסודרת איתה אני מפצח את בעיות ה"הכל יהיה בסדר" שלי.
ראשית אני מזהה בכלל שאני נמצא בבעיה
אני חושב יותר מידי
אנשים אומרים לי שיש לי פרצוף תשעה באב וכו' וכו'.
ניגשים לבעיה.
האם אני יכול לפתור אותה בעצמי בצורה פרקטית וראציונאלית ?
האם אני יכול לגרום לזה להפסיק ? יש משהו שאני יכול לעשות ?
כן ? מצוין. לא ? אוקיי שלב 2.
שלב 2. מסביר לעצמי שאני לא יכול לפתור אותה וניגש להפנות את המוח שלי
להתמקד בדבר גדול מסויים שיסיט אותי.
אני משחק במחשב. לא משחק מחשב שאפשר לשחק אותו על טייס אוטומטי
כמו איזה משחק יריות, או משחק מירוצים. שהמשחק צפוי ופשוט.
משהו מסובך אסטרטגיה חפירות סיפורים עלילות
Dota 2, Diablo, Generals ועוד ועוד....
שמה אפשר תמיד להפתיע אותך, ואתה חייב להיות מרוכז.
אתה יכול לרוץ, לסרוג כיפות, ולכתוב לבלוג.
אבל אם אתה מתרכז במשהו אחד ספיציפי שאתה חייב לתת את הדעת עליו
זה מעביר אותך מהמחשבות הלא רצויות האלה.
אבל אוי ואבוי. תיזהר רק לא להיכנס למצב הנ"ל שדווקא כן יש לך משהו לעשות בנידון.
;){kind=link}