אני שוכב על מצע ירוק לח ומלוכלך
ציפורים מלחינות נעימה של בוקר
הכל נראה כלכך טבעי, גם שאת רואה משהו מלוכלך
משהו שהוא לא אתסטי - אתה מעריך אותו - כי הוא כנה ואמיתי.
ככה זה הטבע. טבעי.
אני קם ומחפש אחרי משהו חם לשתות.
זה בוקר הרי, ומזה בוקר בלי משהו חם לשתות?
הנה הפינג'אן ושקיק הקפה יאללה כפית סוכר ובוקר מצוין.
איזה כיף, זה מקום מוכר אני יודע בדיוק מה אני אעשה היום.
אני אעשה את המסלול של היהודיה.
אבל הפעם בלי פשלות הא?
כל מה שעבר זה שזה יהיה בלי פשלות.
אני אורז את התיקים ובמחשבה שניה מחליט להשאיר אותם שם
יאללה מה קרה אני אקח תיק קטן עם הדברים היקרים שסגורים באלף שקיות וזהוו
לא יהיה מקום לפשלות.
אני מתחיל לצעוד, היא מגיחה מהעץ
חה ! "הלו חבוב, נראה לך שאתה עושה את זה בלעדיי? חי בסרט יפה שלי חיים"
איזה חיה הילדה הזאת "וואאעעההה את פה ! בואייייי"
ומה היא אומרת? "דרור יש לי שאלה"
אני מחייך את החיוך הרחב - איזה אמיתית היא.
"אתה יודע שאנחנו בתוך החלום שלך נכון?"
מיד רציתי להניא אותה מהמחשבות האלה
"אל תפתחי את הנושא הזה, בואי פשוט נהנה, בלי טייסים אוטומטיים"
היא קופצת עליי "אין אתה, אתה לא אמיתי אני כלכך אוהבת אותך"
ולפתע אנחנו במפל, אני מחליט לקפוץ עם כל הדברים עליי
צועק לפני שנוגע במים ונחבט בסלע.
אני המום, קשה לי לזוז והפאניקה מתחילה להתפשט.
סלע. נתי. אני אהרוג אותו
מיד הפרצוף שלו מגיח מקרקעיות הסלעים וצוחק
איכשהו התעוררתי על הסלעים שמחוץ למקווה המים
היא לוחשת חצי בוכה חצי היסטרית
"גינונים נוספים גינונים נוספים"
פליטת צחוק קטנה שלי ואני מתעורר.
;){kind=link}