עוד לא רוויתי ממך

עוד לא רוויתי ממך גם לא שבעתי,

חזרי הנה מהר כדי שלא אשתגע.

עוד ניצוץ בשפתייך, עינייך דמעה,

היי נכונה, אל שבילים של שמחה.

פעימות החזה, מלשינות על ליבך, דיווחו,

כי גם את ראית בי כפרח.

סורי מעצה רעה, אחרת, טועה,

רוצי קטנה אל חומות של חופש ותקווה

עוד לא רוויתי וכך גם את,

נשתה אחד את השני לשכרה.

בשמחת הנעורים נצחק נשתולל,

נתפלש באינטימיות אל חצות הליל.

מי שמם לשופט, לדיין, על בחירות ליבך, האמנם?

מי הם לטעון על מצווה או על חטא,

להחרים ולשלול ממך רישיון לאהבה.

עוד לא שבענו, אני ואת,

ננגוס עמוקות בבשר הנפש הרעבה.

רחוק מעין צרה רחוק מרכילות ולשון הרע,

ובחיצים נעימים נדמם בשדה כותנה.

ועתה נשקוט בחיוך נרגע

נאסף בלאט אל צללי השגרה

אכלנו ושבענו פנייך קורנות

בחדרך עוד שוכנים סימנים וריחות