ולשרבט אותה במילים מתאימות.
שאני כותב שיר, אני מבצע דיאלוג אישי ביני לבין עצמי.
והדיאלוג פתוח ולא מחושב, ומתוך הדיאלוג הכתוב אני בוחר בקפידה מילים
שיתארו בנוסח הכי יפה את הנאמר
ומקשט בחרוזים, במשקל ותוספות - עושה מהן יחידת עלית
כך שהן יוכלו להיקרא אפילו ללא מנגינה
לחן ומנגינה זה מותרות כמובן. יוקרתי.
מוודא שהקורא יבין על מה בסך הכל דיברתי
ומשתדל להשאיר קצה חוט פתוח, סימן שאלה וורוד בלב
שיתרגש, שלא יבין... כלכך.
ואז אני משאיר אותו להתבשל, ולהתרכך, גורם לעצמי לשכוח קלות
וכשאני חוזר אל הכתוב, רק כאילו הוא שלי
ומתפעם מחדש ושם לב לשגיאות מתרגש מהתחלה ומשפץ קלות
וככל שאני אחזור על אותן פעולות - זה יהיה יותר מהודר
כי שיר הוא אומנות הפיתוי בעצמו
לתת טעימה ותחושה שיש בעצם
אני הוא האלוהים של השירים שלי, והi החברות שלי
ואני אהיה אלוהים טוב, אם אני אוהב את החברות שלי באמת ובתמים
ולא אתחשב ב"איך אחרים מסתכלים על החברות שלי"
שיסתכלו, שיחשבו "מוזר" שיחשבו "לא נורמלי" שיחשבו מה שרוצים
אני אוהב אותן, והן נורא אוהבות אותי, לפעמים יותר ממני
אך כדי שיקראו בשם התואר הנעלה שיר, אני חייב לא לגלות את כולן
למרות שזה מפתה
ולשרבט אותה במילים מתאימות.
שאני כותב שיר, אני מבצע דיאלוג אישי ביני לבין עצמי.
והדיאלוג פתוח ולא מחושב, ומתוך הדיאלוג הכתוב אני בוחר בקפידה מילים
שיתארו בנוסח הכי יפה את הנאמר
ומקשט בחרוזים, במשקל ותוספות - עושה מהן יחידת עלית
כך שהן יוכלו להיקרא אפילו ללא מנגינה
לחן ומנגינה זה מותרות כמובן. יוקרתי.
מוודא שהקורא יבין על מה בסך הכל דיברתי
ומשתדל להשאיר קצה חוט פתוח, סימן שאלה וורוד בלב
שיתרגש, שלא יבין... כלכך.
ואז אני משאיר אותו להתבשל, ולהתרכך, גורם לעצמי לשכוח קלות
וכשאני חוזר אל הכתוב, רק כאילו הוא שלי
ומתפעם מחדש ושם לב לשגיאות מתרגש מהתחלה ומשפץ קלות
וככל שאני אחזור על אותן פעולות - זה יהיה יותר מהודר
כי שיר הוא אומנות הפיתוי בעצמו
לתת טעימה ותחושה שיש בעצם
אני הוא האלוהים של השירים שלי, והi החברות שלי
ואני אהיה אלוהים טוב, אם אני אוהב את החברות שלי באמת ובתמים
ולא אתחשב ב"איך אחרים מסתכלים על החברות שלי"
שיסתכלו, שיחשבו "מוזר" שיחשבו "לא נורמלי" שיחשבו מה שרוצים
אני אוהב אותן, והן נורא אוהבות אותי, לפעמים יותר ממני
אך כדי שיקראו בשם התואר הנעלה שיר, אני חייב לא לגלות את כולן
למרות שזה מפתה