היה לי חלום

חלום על אחת, מיוחדת במינה.

מהסוג הזה שאפשר לבלות שעות רק אתה,

ולא רגע מנוחה - רק הרפתקאות.

ותמיד רציתי אחת כזאת, זה היה חלום.

שתבין בלי הסברים ומילים ותיאורים

שאוכל לספר לה על כל משעול בחיים.

שלא אתבייש ואסתיר ואפנים

כי אין כבוד או צורך במילים.

ותמיד רציתי אחת כזאת, זה היה חלום.

אוזן קשבת - אבל אחת מיוחדת,

שתדע להגיד את מה שצריך

גם את האמת הכואבת.

שיהיו וויכוחים ודעות מנוגדות,

אבל תמיד נסיים אותן באפס מריבות.

ותמיד רציתי אחת כזאת, זה היה חלום.

היה לי חלום על אחת כלכך קרובה,

המקלט הנפשי והכותל האישי.

וגם אם אין פתרון והיא אובדת עצה,

נוכחותה לבדה אותי מרצה.

ותמיד רציתי אחת כזאת, זה היה חלום.

אם כך כלכך מושלמת אהיה כנעלם

כל חסרונותיי יבלטו וכישרונותיי יתגמדו

ואז אותה אחת, מיוחדת במינה, תראה אותי עצוב ותשפיל את עצמה.

תדגיש כמה חומדת את כישרונותיי לקבל,

ואבין שטעיתי ומה זה מסמל

ותמיד תמיד רציתי אחת כזאת - כי זה היה חלום.

וערב אחד שאת החלום כבר שכחתי,

על אותה אחת, שעליה חלמתי. 

בין כל החבר'ה הייתי שתיתי ורקדתי

זאת הייתה מסיבה וכלכך השתוללתי.

ובהמולה פגשתי אדם מיוחד במינו,

ושמחתי כלכך להיות בחברתו.

ושמרנו על קשר ונפגשנו תכופות,

חצינו  אוקיינוסים, לא מעט חוויות.

ופתאום כך נזכרתי בבוקר בהיר,

איך פעם השתוקקתי לחלום שחלמתי.

ואמרה המשוררת חלומות מתגשמים,

כנראה שצדקה, כנראה לפעמים.

היה לי חלום ואותו גם הגשמתי,

אדם מיוחד במינו - קוראים לו נתי.