המראה לא חשוב, והאנשים הצופים ושומעים.
כלום לא חשוב בעצם. רק הרוח.
נותן לגוף להישמט ולנחות על הברכיים.
מרים ראשי קלות, לישות לא נראית הנמצא מעל.
וזועק. וקולי לוחש. וזועק.
קמטי פניי מאיימים להיקרע.
דמעות מטשטשות את שדה הראייה.
רוח קלה מנשבת, מנסה להשכיח וכושלת.
כף ידה של אשה אוהבת, מלטפת את שער ראשי.
מנסה להשכיח, וכושלת.
תפילתי זכה ויתומה.
ובדמיוני אני לובש בגדים קרועים.
בגדי התפילה הכלכך יפים.
ואני נמצא בנווה מדבר.
לח לוהט ומזיע.
לא לחינם אומרים הם החכמים, נושא תפילה.
תפילה כבדה מנשוא.
חוסר אונים ומים לוהטים שצורבים את הלב.
הרגשה מוכרת.
חולה מאוד, ומשתטח ארצה.
מי אני ? עפר ואפר.
ומה יצא ? תפילה זכה. זכה ויתומה.
;){kind=link}